מר שוויקי וליד נ' מגדל-חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בתיק זה.

הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין. לטענתה סיכויי הערעור טובים ונראה שהיא תוכל לבסס את דחיית התביעה ולכל הפחות הפחתה משמעותית של סכום הפיצוי, העומד כעת על סך של כ- 418,000 ₪. עוד לטענתה, היה ותשלם לתובע את הפיצויים שנפסקו לו ולאחר מכן יתקבל ערעורה, תתקשה עד מאוד להשיב את המצב לקדמותו, וזאת לאור קביעות בית המשפט בדבר חוסר אמינותו של התובע, המבססות את החשש שהכספים לא יוחזרו.

לטענת התובע יש לדחות את הבקשה משלא צורף לה תצהיר אשר יאמת את העובדות הכלולות בה.

עוד טוען התובע כי סיכויי הערעור של הנתבעת קלושים אם לא אפסיים, מאחר והוא מופנה כנגד קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור מתערבת בהן.

לעניין מאזן הנוחות טוען התובע כי טענות הנתבעת בעניין זה הן כלליות, סתמיות ובלתי מבוססות, וכי ככל שיבוצע פסק הדין ולאחר מכן יתקבל הערעור תהיה לנתבעת הזכות והאפשרות לגבות ממנו את הפיצוי היות ומדובר בתושב ירושלים שיש לו נכסים בישראל. עוד לטענתו עיכוב ביצוע פסק הדין משמעו פגיעה קשה בזכויות התובע שסובל רבות מאז התאונה נשוא התיק.

לחילופין מבקש התובע כי ככל שיימצא כי קיימת עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין, יעוכב הביצוע באופן חלקי בלבד.

הכלל הוא כי בהגשת ערעור כשלעצמה אין כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. כפי שנפסק, עיכוב ביצוע יינתן מקום בו מתקיימים שני תנאים:

א. למבקש סיכויי הצלחה בערעור שהגיש.

ב. אם יזכה המבקש בערעור, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

כפי שנפסק בע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (פורסם במאגרים, 26.11.09):

"הלכה היא כי על מנת להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו נדרש בעל הדין העותר לעיכוב הביצוע להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. לשם כך אין די בהעלאת טענות כלליות אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת הנתמכת, ככל הניתן, בתצהיר והמלמדת על קושי ממשי להיפרע מן המשיב (ראו: ע"א 949/06 אליאס נ' עטיה, פיסקה 4 ([פורסם בנבו], 9.4.2006); ע"א 4740/08 לי דן סוכנויות בע"מ נ' HASBRO INTERNATIONAL INC, פיסקה 12 ([פורסם בנבו], 27.7.2008); ע"א 5865/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מסס, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 30.11.2008); ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת, פיסקה 7 ([פורסם בנבו], 8.2.2009))."

הנתבעת לא צירפה ראיות כלשהן בדבר מצבו הכלכלי של התובע. בטענות הנתבעת בנוגע לאמינותו של התובע, כמו גם בהשגות שהועלו בפסק הדין בנוגע לגרסתו, לא די על מנת לבסס את טענת הנתבעת כי תתקשה לגבות ממנו כספים.

עם זאת, כבר נפסק כי:

"בבחינת יכולתו של המשיב להחזיר את הכסף במקרה שבו תזכה המבקשת בערעור, עלינו לתת את הדעת, לצד מצבו הכלכלי של המשיב, אף לגובה הסכום הנדון. העובדה כי מדובר בסכום כה גבוה מקימה את החשש כי המשיב יכלה לפחות את חלקו עד למועד הערעור באופן שיקשה על השבת הסכום במקרה והמבקשת תזכה בערעור (ראו ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן, תק-על 2005(4), 2166, 2168). ואמנם, הלכה היא כי גובה הסכום שנפסק לטובת המשיב מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז תק-על 2005(2), 1148). בהקשר זה יצוין כי החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה" (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם במאגרים, 13.11.06)).

באותו מקרה קבע בית המשפט שיש באמור כדי להצדיק עיכוב ביצוע חלקי בלבד, ועיכב את תשלום מחצית הסכום.

גם בענייננו, העברת מלוא הסכום לתובע כבר עתה עלולה להוליך את התובע להוצאת הכספים, או השקעתם, דבר שעלול להקשות על קבלת הכספים חזרה אם יתקבל הערעור. בכך יש כדי להצדיק עיכוב חלק מסכום פסק הדין אך לא את כולו.

את החשש כי הכספים יוצאו והנתבעת תתקשה לגבותם חזרה במקרה שיתקבל הערעור ניתן לאיין באמצעות הפקדתם בנאמנות אצל ב"כ התובע, ואין הצדקה לעיכוב מלא של ביצוע פסק הדין.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת, אפוא, באופן חלקי.

מחצית הסכום שנפסק תשולם לתובע. ביצוע תשלום המחצית השנייה יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור הנתבעת. הביצוע לא יעוכב אם יסכים התובע כי מחצית זו של הסכום תופקד בידיו הנאמנות של בא כוחו.